הכירו: אלה גורמי הסיכון לאירועי לב
ד”ר יצחק בראלי, המנהל הרפואי של הדסה מדיקל, מאמין שהגברת המודעות למניעת מחלות ונקיטת פעולות מתאימות בעקבותיה תפחית במידה ניכרת את התמותה ממחלות לב, מאירוע מוח וגם מסרטן. ריאיון אופטימי לרגל “יום הלב הבין-לאומי”
בשנים האחרונות ניכרת בארץ ובעולם מגמה ברורה לנהל אורח חיים בריא. עם זאת, כדי למנוע מחלות קטלניות, כגון התקפי לב ואירועים מוחיים, חשוב להכיר את כל גורמי הסיכון, לקבל אחריות על מצב בריאותנו ולנקוט פעולות מנע שמפחיתות את הסיכון במידה ניכרת. לשם כך יש להעריך את הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם באמצעים מתקדמים ולטפל כפי שמציעה הרפואה המודרנית.
ד“ר יצחק בראלי, המנהל הרפואי של הדסה מדיקל, הוא מומחה ברפואה פנימית, ובא מתחום הקרדיולוגיה – רפואת הלב. לדבריו, הגברת המודעות הוא שלב ראשוני חשוב.
מהם גורמי הסיכון לאירועי לב?
“אפשר לחלק זאת לשניים: גורמי סיכון משמעותיים שאינם תלויים בנו – כמו גיל והיסטוריה משפחתית (מחלת לב במשפחה – בגברים לפני גיל 55 ובנשים לפני גיל 65), וגורמי סיכון שתלויים בנו ובאורח החיים שאנו מנהלים – כמו עישון, תזונה לקויה, העדר פעילות גופנית.
גורמי הסיכון כגון כולסטרול גבוה, יתר לחץ דם, סוכרת, סטרס והשמנת יתר – למעשה מאיצים ומחמירים את הפגיעה בכלי הדם. ואלה גורמי סיכון שאפשר לאתר ולטפל בהם.
יש לציין כי ערכים גבוהים של LDL (המכונה “הכולסטרול הרע”) גורמים ליותר ממחצית מהאירועים הקרדיו-וסקולריים – מחלות לב וכלי דם, ובשילוב עם חומרים אחרים, יוצרים דלקת בדופנות כלי הדם – מה שמוביל לתהליך המכונה טרשת עורקים.
כדאי לדעת שהתהליך הזה מתחיל כבר בגיל צעיר, כאשר מולקולות השומן שוקעות בדפנות, ולאורך השנים מתקדם עד לרמה של רובד טרשתי. בגילים מאוחרים טרשת העורקים מתבטאת בחסימה של כלי הדם ע”י התבקעות של מעטפת הרובד הטרשתי ויצירת קריש דם שחוסם את העורק. מצב זה גורם לנזק של שריר הלב או מה שמוכר בכינוי ‘התקף לב’ ועלול לגרום למוות.
הגיל הממוצע לשכיחות הגבוהה של אירועי לב בגברים הוא סביב 65 ואצל נשים 75, אבל יש להתחיל בפעילות מניעה הרבה לפני כן.”
אז המטרה צריכה להיות להפחית את רמת הכולסטרול ולאזן גורמי סיכון. איך מפחיתים ומתי מתחילים?
“ראשית ההמלצה היא לסגל אורח חיים בריא כבר מילדות, אבל אפשר גם לתקן בהמשך ע”י שינויי אורח חיים, הכולל תזונה נבונה מוקפדת ומותאמת, פעילות גופנית קבועה, הפסקת עישון מוחלטת והקפדה יתרה על איזון גורמי הסיכון שדורשים טיפול, כמו לחץ דם וסוכרת, הפחתת מצבי דחק – סטרס, ירידה במשקל ואיזון רמות כולסטרול .
יש לזכור כי ה-LDL – הכולסטרול המוגבר בדם נובע ברובו ממצב תורשתי (יותר מ-70%). על כן הקפדה על דיאטה ופעילות גופנית לא נותנים מענה מלא להורדה אופטימלית של ה LDL ,בגלל המרכיב הגנטי, ולכן לעתים יש להוסיף טיפול תרופתי.”
מה קובע אם אנחנו בקבוצת הסיכון? איך ומתי להיבדק?
ישנן טבלאות חישוב (אומדן הסיכוי הקרדיו-וסקולרי), ועל פיהן אפשר להעריך את הסיכוי לפתח אירוע לב בעשר השנים הבאות.
יש כמה מדדים לחישוב הסיכון באומדן (RISC SCORE). הנפוצים הם מדד פרמינגהם לאוכלוסייה אמריקנית ומדד SCORE לאוכלוסייה אירופית.
אחרי בדיקת רופא, הערכה עפ”י אנמנזה מוקפדת ובדיקות הדם, אפשר להכניס לטבלה מדדים על-פי מין, גיל יתר לחץ דם, עישון, רמת כולסטרול בדם וכו’.
רמת התחשיב קובעת את דרגת המעקב אחר המטופל. ככלל – כיוון שאירוע לב יכול להופיע כבר מסוף העשור השלישי , מגיל 30 מומלץ חד משמעית לכולם להיבדק. ואם יש היסטוריה משפחתית של אירועי לב או היפרליפידמיה משפחתית יש להיבדק הרבה קודם לכן.
אנשים רבים שעשו את בדיקות הסקר בהדסה מדיקל
יכולים להעיד שניצלו מסיבוכים של אירועי לב חריפים
וסיבוכי מחלות הסרטן בזכות גילוי מוקדם ופעולות מניעה נכונות
מהניסיון שלך, האם המעקב והבדיקות התקופתיות באמת מונעים מחלות?
“בהחלט”, חשוב להגיד את זה כאן: יש חשיבות עצומה להקפדה על איכות הבדיקות והבודקים וחשוב בעיקר לעקוב אחר המלצות רופאים כדי להגביר את היעילות.
אנשים רבים שעשו את בדיקות הסקר של הדסה מדיקל יכולים להעיד שניצלו מסיבוכים של אירועי לב חריפים וסיבוכי מחלות הסרטן בזכות גילוי מוקדם ופעולות מניעה נכונות, והמחקרים האחרונים בנושא תומכים בכך ומעודדים מאוד. דוח של איגוד הקרדיולוגים בארץ מפרסם נתון מדהים: בעשור האחרון הייתה ירידה של יותר מ-50% בהתקפי לב מסכני חיים וירידה ניכרת בכלל התמותה מהתקפי לב. הירידה מיוחסת ישירות לטיפול מניעתי טוב יותר, לשינוי הדרגתי שחל באורח החיים ולשיפור במהירות הליכי הצנתור בארץ.
בעשור האחרון הייתה ירידה של יותר מ-50% בהתקפי לב מסכני חיים
וירידה ניכרת בכלל התמותה מהתקפי לב.
הירידה מיוחסת ישירות לטיפול מניעתי טוב יותר,
לשינוי הדרגתי שחל באורח החיים ולשיפור במהירות הליכי הצנתור בארץ
גם בתחום מניעה של מחלות הסרטן – יש חדשות טובות. שיעור התמותה של נשים יהודיות מסרטן השד בישראל ירד ב25% בתוך עשור (2005- 2015) – כך פרסמה באחרונה האגודה למלחמה בסרטן.
מגמת הירידה מיוחסת במפורש לעלייה במודעות לגילוי מוקדם, לשימוש המתרחב בבדיקות סקר – שכוללות סריקות ממוגרפיה ובדיקות גנטיות לאיתור סיכון מוגבר – והודות להתקדמות בטיפול התרופתי.”
מה היתרון בגילוי מוקדם באמצעות בדיקות הסקר של הדסה מדיקל?
למרכז כמו שלנו יש יתרון עצום כי למעשה כל הבדיקות מרוכזות במקום אחד וביום אחד – ONE STOP SHOPE – ונעשות בידי רופאים מקצועיים מנוסים מבית החולים הדסה באמצעות מכשור חדיש ואמצעי הדמיה מתקדמים.
בעזרת מיכשור מיוחד יודעים להעריך את מצב טרשת העורקים לצורך קבלת תמונה טובה יותר של מצב בריאותך.
ידע הוא כוח
כפי שכולנו יודעים, אנו מוצפים היום במידע, והוא נגיש לכל אדם, ולא רק לרופא. אבל מידע אינו מספיק. “יש מידע, אבל אין ידע וכלים לסינון המידע ולשימוש נבון בו,” אומר ד”ר בראלי. “ידע הוא כוח שכדאי לנצל אותו באופן מושכל.”
אז מה בעצם נדרש מהאדם לעשות בתהליך של רפואה מונעת?
“נוסף על ניהול אורח חיים בריא, שכולל תזונה נבונה מותאמת אישית ופעילות גופנית, כדאי לבחור את המרכז הטיפולי שנותן מענה אופטימלי עם אנשי מקצוע שהנבדק סומך על שיקול דעתם, ולהתחיל בתהליך של מעקב תקופתי והערכת סיכונים. את ההמלצות לטיפול יש לקבל רק מאנשי מקצוע.”
