מגפת הקורונה שינתה את העולם לבלי היכר ולבטח תיזכר כאחד האירועים המשמעותיים ביותר במאה ה-21. במובנים רבים מדובר במשבר בהיקף חסר תקדים, אשר גבה 1.42 מיליון קורבנות בנפש וגזר סגרים אשר הוטלו על אוכלוסייה המהווה כשליש מהאנושות.
לנוכח היקף המגפה והשלכותיה הבריאותיות, הכלכליות והחברתיות, תאגידי הפארמה המובילים בעולם, כמו גם ממשלות וארגונים בינ"ל, נרתמו למאמץ לפתח חיסון לקורונה.
בעת כתיבת המאמר (נובמבר 2020), שורה של חברות פארמצבטיקה הכריזו על חיסונים לקורונה שהתגלו כאפקטיביים בשורה של ניסויים קליניים בבני אדם ולא פחות מ-321 חיסונים לקורונה מצויים בשלבי פיתוח שונים, כאשר 15 חיסונים לקורונה מצויים בניסויים בשלבי 2-3 הסופיים.
המאמץ לפיתוח החיסון לקורונה הנו חסר תקדים, במובן זה שמעולם לא פותח חיסון למחלה זיהומית בפרק זמן של פחות מכמה שנים. מבחינה גיאוגרפית, מרבית הארגונים העוסקים בפיתוח חיסון לקורונה מרוכזים בצפון אמריקה (40%), בהשוואה ל-30% באסיה ואוסטרליה ו-26% באירופה.
מנכ"ל משרד הבריאות בישראל מינה צוות מומחים שיכריע באשר לתעדוף מתן חיסוני הקורונה. הוועדה צפויה לזהות קבוצות סיכון ובעלי משלחי יד מסוימים, הצפויים להתחסן נגד קורונה לפני האוכלוסיה הכללית.
מסקירת ההסכמים שגובשו עד כה עם חברות הפארמה, ניתן ללמוד שרוב החיסונים לקורונה צפויים להגיע ארצה בשני הרבעונים הראשונים של 2021.
נסקור, אם כן, כמה מההתפתחויות המשמעותיות במאמץ למציאת חיסון לנגיף הקורונה:
החיסון הרוסי לקורונה, או בשמו המסחרי "ספוטניק 5" פותח ע"י מכון גאמליה הממשלתי לחקר מגיפות, מבוסס על שיטת "וקטור נגיפי כפול" ונודע כחיסון הראשון בעולם שאושר ע"י משרד בריאות כלשהו. לפי פרסומים, למעלה מ-20 מדינות הביעו עניין ברכישתו. בחודש אוקטובר רשם החיסון תקדים נוסף בהיותו החיסון הראשון לקורונה שהוגש להכשרה מוקדמת בארגון הבריאות העולמי (תכנית הבטחת איכות עולמית לתרופות). בנובמבר פורסם כי מדינת ישראל מנהל מגעים עם רוסיה באשר לרכישת החיסון. (הערת המחבר: שלוחת הדסה מדיקל במוסקבה נוטלת חלק בניסוי החיסון הרוסי ברוסיה בלבד).
ב-9 בנובמבר הודיעה חברת התרופות האמריקנית שהציגה לעולם את הויאגרה, כי חיסון לקורונה שפיתחה, מבוסס טכנולוגיית mRNA, בשיתוף עם חברת ביונטק הגרמנית, התגלה כבעל יעילות בשיעור של 90%.
ב-16 בנובמבר הודיעה חברת התרופות מודרנה כי החיסון נגד קורונה שפיתחה, חיסון מבוסס טכנולוגיית mRNA, הנו בעל שיעור אפקטיביות של 94.5%.
חברת התרופות הבריטית-שוודית, עמה סיכמה מדינת ישראל על רכישת 10 מיליון חיסונים לקורונה, פיתחה בשיתוף עם אוניברסיטת אוקספורד חיסון לנגיף הקורונה שלפי פרסומים צפוי לעלות פחות מכוס קפה והנו בעל יעילות ממוצעת של 70%. ב-25 בנובמבר פרסם ה"ניו יורק טיימס" כי מנהל התרופות והמזון האמריקני (FDA) מורה על דחיה בהפצת החיסון, בשל מתן מינון חלקי בלבד של החיסון לחלק ממשתתפי הניסוי, כלשון הדיווח.
מומחים סבורים כי חיסון אפקטיבי לקורונה עשוי לחסוך טריליוני דולרים לכלכלה העולמית, דבר הגורם לעלויות פיתוח, ייצור והפצה של מיליארדים להיות זניחות. שינוע של 10-19 מיליארד מנות חיסון לקורונה בין מדינות שונות על גבי הגלובוס בשנת 2021 ולאחריה צפוי להוות את אחד ממבצעי האספקה הגדולים והמורכבים בהיסטוריה. מומחים אף הביעו דאגה מכך שגופי הפצה לאומיים ובינלאומיים עלולים שלא להיות ערוכים להיקפי השינוע הגדולים של החיסון ל-Covid 19, במידה רבה עקב קיצוצים וסגרים שאירעו עקב המגיפה ופגעו בתפקודם.