ד"ר יהונתן לורבר, סגן מנהל מחלקת כלי דם בהדסה, מסביר מה מיוחד בהתמחות הדורשת עדינות ועבודת מיקרו מדויקת, ואיך אפשר למנוע ניתוח עם טכנולוגיות חדשות שמוצעות היום בתחום זה, החולש על מגוון רחב של בעיות בכל איברי הגוף
ד"ר יהונתן לורבר הוא רופא כירורג מומחה לכלי דם, סגן מנהל מחלקת כלי דם בהדסה עין כרם.
לפני כשנתיים, אחרי כעשר שנים במחלקה לכלי דם באסף הרופא וכשמונה שנים במחלקה לכירורגיה כללית, הוא הגיע להדסה וחולל שם מהפכה, בהכנסה וביסוס הכירורגיה האנדווסקולרית (צנתורים) בתוך מחלקת כלי דם.
בניגוד לרוב הדיסציפלינות, המתמקדות באזור אחד בגוף, רופא כלי דם נותן מענה לכל איברי הגוף: עורקי התרדמה, אבי העורקים, בית החזה, כליות, בעיות של זרימת דם בכל חלקי הגוף ובגפיים.
ד"ר לורבר, מי פונה לכירורג של כלי דם?
ד"ר לורבר: "בעיות כלי הדם אופייניות יותר בקרב האוכלוסייה המבוגרת, שלהם קשת רחבה של בעיות שמקורן או הביטוי שלהן קשור בכלי דם. בעיות כאלה יכולות לנבוע ממחלות רקע של אנשים מבוגרים, מסוכרת סוג 2, מיתר לחץ דם, ועוד. עם זאת טווח הגילים של הפונים רחב, ואנו מטפלים בבעיות עורקיות וורידיות, באי ספיקה ורידית, ביצירת גישה וסקולרית לחולי המודיאליזה, ועוד, בכל גיל. כמו כן אנחנו נוטלים חלק פעיל בסיוע למטופלי טראומה הדורשים מעורבות כלי דם לצורך ניתוחים מצילי חיים וניתוחים לשחזור פגיעה בכלי דם."
במה מטפל צוות המחלקה לכלי דם?
"מה שחשוב בעיני, עוד קודם לשלב הטיפול, הוא האבחנה. אבחנה נכונה היא קריטית להמשך טיפול, ולאחר הליך בדיקה מקיף, עם קבלת האבחנה, אנחנו מחליטים מה יהיה המשך הטיפול ואם הוא יהיה טיפול שמרני, צנתור או ניתוח. הכירורג הווסקולרי המודרני הוא בעל יכולת טיפול בכלי הדם הנעזרת במגוון רחב של טיפולים, החל בטיפול זעיר פולשני – כמו ורידים, דרך טיפול אנדווסקולרי – צנתורים, וכלה בניתוחים 'פתוחים' קונבנציונליים או בשילוב מתקדם של כירורגיה וצנתור."
בדיקות הסקר הן חשובות מאוד ולעיתים אפילו קריטיות. לדוגמה, אם יש התחלה של מפרצת של אבי העורקים – אפשר לגלות אותה בבדיקות סקר, לטפל בה בזמן, לעקוב ולהציל חיים
מה אפשר לגלות בבדיקות הסקר בתחום הזה?
"בדיקות הסקר הן חשובות מאוד ולעיתים אפילו קריטיות. לדוגמה, אם יש התחלה של מפרצת של אבי העורקים – אפשר לגלות אותה בבדיקות סקר, לטפל בה בזמן, לעקוב ולהציל חיים. למפרצת שכיחות גבוהה בקרב גברים ובקרב מעשנים, עושים בדיקת אולטרה סאונד ורואים את זה. לא תמיד המצב מצריך טיפול מיידי, אבל חיוני להמשיך לעקוב ולשלול את התקדמות המחלה. מעקב כזה מאפשר מתן טיפול אלקטיבי, כלומר יזום ומתוכנן, ויכול למנוע סיבוך מסכן חיים של קרע מפרצת של אבי העורקים."
עוד דבר חשוב שאפשר לגלות בבדיקת סקר הוא היצרות של עורק התרדמה. גם כאן – אין חובה לטפל מייד ובכל מקרה, אלא החשיבות היא בגילוי, באבחון ובמעקב."
מה החידושים המוצעים היום בתחום של בעיות ורידיות?
"בעיות ורידים שכיחות במיוחד אצל נשים. מלבד הבעיה האסתטית, זה פוגע באיכות החיים, וגורם לכאבים, לבצקות, לפצעים ולקשיים בהליכה. הגישה הקונבנציונלית היא כמובן התערבות כירורגית – ניתוח, אבל אנחנו משתמשים היום בטכנולוגיות חדשות זעיר-פולשניות, כמו "קצף", גלי רדיו וכדומה. הטיפול בבעיות מסוג זה התקדם והתפתח מאוד."
מתי אפשר למנוע ניתוח ולהציע טיפול חלופי?
"היה אצלנו מקרה של מישהו שהמליצו לו על קטיעת רגל בגלל סוכרת ושלל מחלות רקע. הצוות שלנו נלחם כדי שהוא לא יצטרך קטיעה, והצלחנו להשאיר אותו על שתי הרגליים. מקרה אחר הוא של מושתלת כליה שמצבה החמיר והיא עמדה לחזור לדיאליזה, נוסף על בעיה חריפה באספקת דם לרגל ימין שהיא סבלה ממנה. בבירור שנעשה ראינו היצרות קשה של עורקי האגן מימין, שאליהם מחברים את הכליה המושתלת. הצלחנו לשפר את תפקוד הכליה ולשפר את מצב הרגל שלה ומנענו את החזרה שלה לטיפולי דיאליזה. החוזקה של התחום שלנו היא באמת עבודת צוות, שיתוף פעולה ומתן מענה למגוון רחב של בעיות מורכבות שאין להן מענה בדיסציפלינות אחרות."